יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

לקראת מצעדי העשישיות של נובמבר - כל מה שאתם צריכים לדעת

את ההסבר על מצעדי העשישיות של הגרמנים כבר כתבתי לפני כשנה, אבל מכיוון שזאת שוב העונה הזו של השנה (ומכיוון שההסבר היה תקוע בתוך מידע על סוף שבוע ספציפי בנובמבר ההוא לפני שנה), הנה שוב מידע לציבור על מצעדי העשישיות, או ה-Laternenfest

ב-11 בנובמבר יתקיימו מצעדי "עשישיות" (Lampionenumzug או Laternenumzug) בגני הילדים ברחבי העיר. העילה הרשמית להמולה היא "יום מרטין הקדוש" (Martinstag). המעוניינים יקבלו ממני הרצאה פרטית על מרטין מטור, אבל קשריו לעשישיות כנראה מעומעמים ביותר (ואל תדאגו, הרומאים לא הרגו אותו בצורה מבחילה במיוחד באמצעות עשישיות; מה שכן, הוא ניסה להתחבא בתוך לול אווזים, ואלה האחרונים עשו מספיק רעש כדי שימצאו אותו - ואכן אחד מציוני היום באופן מסורתי הוא גם אכילת Martinsgans - עונש קולקטיבי לציבור האווזים).

כמו בהרבה תרבויות ודתות - פשוט מציינים פה את העונה החשוכה של השנה. בתרבויות האיריות והסקוטיות הדליקו ב-31 באוקטובר עשישיות בתוך דלעות או לפתות והשאירו על אדן החלון מעדנים לטובת "המתים" שמבקרים (ואם זה מזכיר לכם את האלווין, אתם לא טועים); אצל האנגלים חוגגים ב-5 בנובמבר את ה-Bonfire Night, ליל גאי פוקס, כביכול לזכר מזימתם של קתולים מרושעים להפיל את המלך ג'יימס הראשון (אבל יותר בגלל שכיף להדליק מדורות ולשגר זיקוקים כשמתחיל להיות חשוך וקר). הילדים הגרמנים הקשוחים לא מתעסקים עם שטויות כמו מדורות וממתקים אלא מתהלכים עם עשישיות קטנות ברחובות העיר, בתהלוכות שיוצאות מגני הילדים או מכנסיות.

הדרך הפשוטה ביותר עוברת דרך DM, TEDI, אלדי ודומיהם. הם מוכרים גם את המקל עם הפנס הקטן שמתקלקל אחרי חצי שעה של הליכה; וגם את העשישית עצמה.
אבל הורים יצירתיים יותר יכולים להכין בעצמם. קיימות מספר דרכים פשוטות יחסית:
א. לנפח בלון, ולצפות אותו עד החצי בערך בניירות צבעוניים (עם מים).
ב. כשהיצירה מתייבשת, להוציא את הבלון
ג. לחורר בזהירות שני חורים ולהשחיל דרכם חוט ברזל שעליו יתלה המקל של הנורה

אפשרות אחרת, עם חירור וקישוט של בקבוק שתייה ריק, ראיתי השנה בגן שלנו (את המצעד לא עורכים דווקא ב-11 בנובמבר, הסממנים הדתיים מן הסתם כבר לגמרי נמחקו בברלין החילונית):




ועוד רעיון אחרון ודי, שבכנות אין לי מושג איך ההורים היצירתיים הכינו אותו, אבל הוא חמוד מאוד (ויש בתחתיתו נר, כמו פעם - גם זאת אפשרות. אני קצת מפחדת להתעסק עם אש):


ובסוף המצעד, זוללים ליד האש:



* *

תוספת מאוחרת: לירז אקסלרד מעלה זכרונות ממצעדי עשישיות בקיבוץ גבעת ברנר (או כמו שהם נקראו בקיבוץ: "למפיונים") בבלוג שלה, מסורת שכנראה יובאה על ידי מקימי הקיבוץ (יוצאי גרמניה) הישר מגרמניה. עוד נקודת השקה בין החגים "שלנו" ו"שלהם". 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה